תנועת מַאֲחָדים:
פתרון פדרטיבי למשבר בישראל

• תנועת מַאֲחָדים הינה תנועה חברתית, א-פוליטית, החותרת לכינון רובד ממשלי נוסף בישראל ובאמצעותו לתת מענה למתח הגואה בין המגזרים השונים, מתח המאיים על המשך קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל. 

• תנועת מַאֲחָדים הוקמה על מנת להרחיב ולבסס את הגישה האוטונומית, הפועלת לצד ובמסגרת הישות הממלכתית הכוללת של מדינת ישראל, ולעגנה במערכת חקיקה הולמת על מנת להבטיח שכל הציבורים בישראל יוכלו לחיות על פי אמונתם ואורחות חייהם. 

• בליבת מודל מאחדים הינה הזכות והחובה לאפשר לכל אזרח להיות לא רק אזרח "של מדינת ישראל" ותושב של רשות מקומית, אלא גם אזרח וחבר "במַאֲחָד" חברתי-תרבותי- כלכלי- המשקף את תפישת עולמו ואורחות חייו. 

תמונת מצב ישראל 2024

השנים האחרונות מהוות את המשבר הגדול ביותר אליו נקלעה מדינת ישראל מאז הקמתה. שורשי המשבר המשטרי והחברתי העמוק הפוקד כיום את ישראל, לא נמצאים בממשלה כזו או אחרת, אלא בערכים הסותרים של קבוצות גדולות בחברה הישראלית. הניגודים הערכיים והפוליטיים הקיימים בין הקבוצות השונות הביאו את המדינה לאי הסכמה מהותית על מבנה שיטת המשטר, היחס בין הרשויות, אופי השירות הציבורי, תפקיד שומרי הסף, הקצאת משאבים ציבוריים וההתנהלות הנדרשת בזירה הבינלאומית.

אויבנו מחוץ זיהו את השסע והחולשה שלנו וניצלו זאת היטב במלחמת השבעה באוקטובר 2023 , וימשיכו לנצל זאת באופן שמעמיד בספק לא רק את יכולתה של ישראל להתקיים לאורך זמן כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמדינה משגשגת כלכלית, מדעית, ותרבותית, אלא גם את עצם קיומה של המדינה

משבטיות ועוינות לשותפות וייחודיות

לפני קרוב לעשור נשא הנשיא  ראובן ריבלין נאום בכנס הרצליה בו תיאר את השינוי שעברה החברה בישראל - ”תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או "שבטים" מרכזיים שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים".

מאחר שתהום תרבותית, דתית וזהותית פעורה בין המגזרים ומאיימת על החברה הישראלית, ריבלין קרא לייצר סדר ישראלי חדש על בסיס החלפת תפיסת הרוב והמיעוט הרווחת בתפיסה של שונות ושותפות. על מנת להבטיח את הקיום המשותף יש לפעול על מנת לתת לכל קבוצה "שבט", את האפשרות לחיות על פי דרכו ואורחות חייו, תוך הגעה להסכמה רחבה על הבסיס הערכי והקיומי המשותף. ריבלין הציג בנאום גם את "מנועי השינוי" שלדעתו יכולים לחבר בין ה"שבטים" השונים ולחזק את השותפות ביניהם: השירות הציבורי; האקדמיה והעבודה; חינוך; ושותפות אזורית בין ראשי רשויות מקומיות. 

אסטרטגית השותפות שהציע ריבלין הינה הבסיס ההכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית, אך אין די בה על מנת לאפשר למגוון החברתי, התרבותי, האמנותי והאתני לחיות בהסדרים העונים לצרכי המגוון הפלורליסטי והשבטי.

על מנת להבטיח את הקיום המשותף יש לפעול על מנת לתת לכל קבוצה "שבט", את האפשרות לחיות על פי דרכו ואורחות חייו, תוך הגעה להסכמה רחבה על הבסיס הערכי והקיומי המשותף.

ישראל 2024 - הלכה למעשה במבנה פדרטיבי, אך לא שוויוני, והרסני למשק ולחברה

הלכה למעשה מדינת ישראל מתנהלת ומנוהלת מזה שנים רבות כמדינה פדרטיבית, אולם בלי הסדרים ראויים. שלושה "שבטים" חיים בישראל במידה רבה של אוטונומיה דה פקטו: אוטונומיה חברתית, תרבותית ודתית, ובמידה רבה גם כלכלית. עם כל אחד מהם יש למדינה חוזה חברתי עם חובות וזכויות שונות.

שבטים אלה הינם השבט החרדי– המנוהל ומתנהל בצורה עצמאית ממוסדות המדינה באמצעות מערכת חינוך עצמאית כמעט ללא פיקוח מדינה, קווי אוטובוסים ייחודיים עם הפרדה, מערכת משפט של בתי דין רבניים וכדומה. השבט הדתי לאומי לו יש מערכת חינוך עצמאית, מסלולי שירות צבאי/אזרחי נבדלים ועוד. לבסוף, מגזר המיעוטים בישראל אשר מתנהל בכל הקשור לנושאי חינוך, דת וממשל מקומי – כישויות אוטונומיות, כמו גם מנהל מערכת משפט חלקית (שריעה).

התפתחות אוטונומיות אלה בישראל התרחשה באופן תהליכי ולא מתוכנן וללא עיגון במבנה ממשלי הולם זאת משום שבפועל הן משקפות את הצורך והרצון של ציבורים גדולים בישראל לחיות על פי תפישות עולמם, דתם, אורחות חייהם.

מפדרציה חלקית , שסועה והרסנית למדינה פדרטיבית ראויה ומשגשגת – תנועת מַאֲחָדים

במהלך כל שנות קיומה, הפגינה ישראל יכולות מופלאות בהתמודדות עם מצבי משבר ושינוי. בשדות המערכה הצבאית, בשדות הפעילות החברתית, בקליטה של מיליוני יהודים משבעים מדינות ויותר, בהתמודדותה עם אתגרים טכנולוגים, מדעיים, בריאותיים ואחרים. עכשיו השעה ליצור שיטת ממשל משולבת, המצליחה במדינות רבות בעולם.

הפתרון: ביזור בשיטה משולבת – מודל פדרלי רך

מַאֲחָד , על פי הגדרת האקדמיה ללשון עברית, הנו המונח העברי לפדרציה. בהשראת מדינות מערביות משגשגות רבות (כגון בלגיה, שווייץ, אוסטריה, גרמניה וארה"ב), אשר מושתתות על מבנה משטרי פרדרלי תלת רובדי: הממשלה הפדרלית, בתי הנבחרים של כל אחת מהאוטונומיות והרשויות המקומיות, אנו מציעים מבנה פדרטיבי רך שיביא להכרה במגוון הזהותי במדינת ישראל, עצמאות בנושאים פנימיים, ושיתוף פעולה בנושאים לאומיים.

יש דרך ליצור מדינה פדרטיבית תקינה ומתפקדת

ישראל הינה הריכוזית ביותר בקרב כל מדינות ה OECD, וכבר לפני שנים הוכר הצורך בביזור סמכויות מהשלטון המרכזי ונידון בהרחבה במוסדות הממשלה בישראל, ובראשם משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה. כך לדוגמה הצעת הרפורמה לקידום אזוריות וביזור סמכויות מהשלטון המרכזי שנערך בהנחיית שר הפנים אריה דרעי בשנים 2019-2020.

הצורך בהבניית רובד שלטוני נוסף בישראל נידון גם בשנים האחרונות בהרחבה, על ידי גופים, מוסדות וחוקרים מתחומי הכלכלה, מדעי המדינה ומדיניות ציבורית ומדעי החברה. מטרת השינוי הייתה בעיקר כאמצעי לפיתוח כלכלי אזורי, ייעול הממשל ושיפור השירותים לתושבים. בשנים האחרונות קמו גם יוזמות אזרחיות נוספות השואפות להביא לביזור מטעמים של הגדלת האוטונומיה המגזרית. בין השאר ניתן לציין את יוזמת המאה, ברית הרשויות הליברליות (מבית היוצר של יוזמת  האשכולות ושותפיהם), ספרו של ד"ר שגיא אלבז "יציאת חירום" ומסמכי התכנון והמדיניות של יוג'ין קנדל ורון צור (המשטר החדש ל 75 השנים הבאות של ישראל, 2023).

העולם הפדרטיבי

לפי ארגון ה OECD,  ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי מהווה את אחת מהמגמות המרכזיות ברפורמות ממשליות ב 50 השנה האחרונות, אשר מיושמות ברמות שונות ברוב המדינות המפותחות והמתפתחות. תוצאות הביזור במונחי דמוקרטיה, יעילות, אחריותיות, אזוריות ופיתוח מקומי תלויות במידה רבה באופן שבו הביזור מעוצב ומיושם. ביזור פדרטיבי המתייחס הן להעברת סמכויות מהשלטון המרכזי לרובד אזורי והן להעברתם לרובד המקומי.

חזון המַאֲחָדים – מבנה ממשלי חדש

הקמת רובד ביניים שלטוני בישראל, בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, המאגד רשויות מקומיות ושכונות בעלות צביון תרבותי ומגזרי על סמך ערכים דומים, בקבוצות של רשויות מקומיות (מַאֲחָדים), באופן שיאפשר עצמאות גדולה יותר בניהול אורחות החיים של תושביהן, ושל כל אזרח במדינה על פי תפישת עולמו ואורחות חייו, ללא קשר למיקומו הגיאוגרפי.

המבנה הממשלי יכלול שלושה רבדי ממשל:

1. הרובד הפדרלי - (בדומה למדינות פדרטיבות רבות אחרות) מופקד על הבטחון הלאומי, הגנה ושימור מוסדות שלטונים מרכזיים, מדינות החוץ, תשתיות לאומיות ונושאים עם יתרון להפעלה ברמה לאומית כמו שירותי בריאות (מודל קופות החולים הקיים כיום) וקביעת רגולציה ופיקוח בנושאים הקשורים לבטיחות, ביטחון ועוד. 

2. רובד המַאֲחָדים  – תושבי כל רשות מקומית יבחרו לאיזה מאחד תשוייך הרשות בהתאם לאופי התואם לערכיה ולחוקת המאחד. רובד זה לא יהיה אזורי וגיאוגרפי, כלומר הרשויות המקומיות שיהיו חלק מהמאחד, לא תהיינה סמוכות בהכרח.

המַאֲחָד הנו הגוף האחראי לאספקת מכלול השירותים האזרחיים לתושביו ובכלל זה חינוך, תחבורה, רווחה, שירותי דת, איכות הסביבה וכדומה. אלו הם תחומים שהשוני באופן הביטוי שלהם במרחב הציבורי ובחינוך הדורות הבאים, נוגע באופן העמוק ביותר לפערים התרבותיים בין השבטים השונים בישראל. האפשרות לתת להם ביטוי באופן עצמאי יפחית את החיכוכים ומאבקי המשאבים ויאפשר חיים משותפים. 

מספרם ואופיים של המַאֲחָדים נתון לשינויים בהמשך אולם בשלב זה מוצע כי יהיו 3 עד 4 מאחדים לכל היותר:

1. המַאֲחָד השמרני - ידגיש את ערכיו של המגזר השמרני, המסורתי והדתי בארץ ישראל; 

2. המַאֲחָד הליברלי - המייצג את הפלח הליברלי, דמוקרטי ושדוגל בשוויון מלא ופלורליזם. 

3. המַאֲחָד הכלל-ישראלי -  העונה למבוקשן של ערים מעורבות, או לאלה שאינם מעוניינים במרחב בעל אופי מגזרי, או שאינם מזהים את עצמם כשייכים באופן מלא לאחד מהמַאֲחָדים האחרים. 

מַאֲחָד הציבור הערבי ומיעוטים - ככל שיבחרו ישובי המיעוטים , יוכלו להשתלב באחד המַאֲחָדים הללו, או לחלופין, באם יבחרו בכך – להקים ולהשתלב ב מַאֲחָד המייצג את ערכיה, שפתה ותרבותה של החברה הערבית, המוסלמית,הדרוזית, הצ'רקסית ומיעוטים דתיים ותרבותיים אחרים החיים בישראל.

יישובים בהם לא יזכה אף מאחד ספציפי לאמונם של לפחות 40% מהתושבים, ישוייכו אוטומטית למַאֲחָד ה'כלל ישראלי', המשמר במידה רבה את הנוהג השורר כיום במדינת ישראל. 

ערים גדולות שניתן לפצל אותן פנימית בהפרדה גיאוגרפית בין רבעים מובהקים-מגזרית, אפשר יהיה לשייך למַאֲחָד אחר. לדוגמה, רובע (מַאֲחָד-שכונות) אחד למַאֲחָד-ערים ליברלי ורובע אחר (מַאֲחָד-שכונות) למַאֲחָד-ערים מסורתי. (בדומה לקיים בשכונות חרדיות הקיימות בירושלים, בני ברק וכד' – שמשתייכות כבר כיום ,הלכה למעשה, ל"מַאֲחָד החרדי").

3. הרובד המקומי – הרשויות המקומיות – הינו הגוף האחראי ישירות לאספקת מכלול השירותים לתושבי הרשות המקומית בדומה לנעשה כיום ובכלל זה נושאי רווחה, תרבות, תברואה ועוד.

כך למעשה כל ישראלי הופך להיות הן אזרח של המדינה, והן תושב של המַאֲחָד.

תנחומא (פרשנות שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר), במדבר, כ"ד

"וירא את ישראל שוכן לשבטיו" – ראה בלעם כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין.

"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" - ראה שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, אלא כל פתח היה פתוח אחרי אוהל חבירו, שלא יסתכל כל אחד מהם בביתו של חבירו. 

עקרונות יסוד של הממשל הפדרטיבי הישראלי

למַאֲחָדים תהיינה מערכות ממשל עצמאיות (בדומה לכנסת ולממשלה), בתי משפט, סמכויות ועצמאות מלאה בנושאים כגון חינוך, דת, אופיו של המרחב הציבורי, תחבורה ועוד. בסמכות הממשלה "הפדרלית" יהיה לשמר ולאכוף את חוקי המדינה ולפעול בהתאם לחוקי היסוד או לחוקת ישראל, באם זו תכונן.

• כיבוד הדדי של אורחות חיים, תרבות ואמונה – מעבר ממודל של הכרעה למודל של הסכמה.

• משילות ראויה – מעבר מריכוזיות שלטונית לביזור הכוח והסמכויות.

• ניהול פיסקלי אוטונומי - מימון המַאֲחָדים יעשה על פי מודלים דומים הקיימים בעולם, כגון בארה"ב, בשוויץ וכד'.

  • Federal Tax : חלק מהמיסים ייגבו על ידי הממשל המרכזי וישמשו לנושאי ביטחון, חוץ, ועוד.

  • State Tax : חלק מהמיסים ייגבו ישירות על ידי המַאֲחָד. לכל מַאֲחָד תהיה עצמאות פיננסית משמעותית, הנסמכת על גבייה ישירה של המיסים ואחריות עצמית לניהול פיננסי של שירותי האוטונומיה לתושביה.

  • City Tax : מיסי הארנונה וכיו”ב הדרושים לתפעולה של הרשות המקומית.

איך נגרום לזה לקרות ?

אנו פועלים בשלושה מישורים מעשיים, העתידים לקרב את שלבי יישומה המעשי של תכנית ביזור פדרטיבית במדינת ישראל:

א. המישור הציבורי

על מנת שהציבור יבין את הקשר בין ביזור סמכויות )הנתפסת כנושא מקצועי גרידא ואף איזוטרי( לבין הבעיות החברתיות הבוערות והמאיימות ביותר על עצם שלומה הפנימי ועתידה הכלכלי של מדינת ישראל, אנו פועלים להצגת תכנית המאחדים לציבור באפיקים רבים: הקמת קהילות חברים ברשתות החברתיות, חוגי בית, כנסים, קמפיינים וכן נפעל להקמת סניפים מקומיים ברחבי הארץ של העמותה לטובת פעילות מקומית אל מול הקהילות השונות והרשויות המקומיות. במסגרת פעילויות אלו יוקמו דה פקטו שיתופי פעולה בין רשויות בעלות ציביון מגזרי וערכי דומה בתחומי תרבות, חינוך ותחבורה.

ב. המישור הפרלמנטרי

משרד הפנים יזם ואף הוציא לפועל מספר יוזמות של ביזור סמכויות לשלטון המקומי, אולם טרם בוצע מהלך מקיף כפי שאנו מציעים. אנו פוגשים חברי כנסת, ראשי ראשויות וחברי מועצה, אישי ציבור ואנשי תקשורת על מנת להציג ולשכנע , ואף זוכים כבר בתמיכה ראשונית מטעם ח"כים ואישי ציבור מכלל קצוות הקשת הפוליטית ופועלים גם למעט הקמתה של שדולה בכנסת לנושא זה. כמו כן, מתווים מהלכי ניסיון )פיילוט( ממוקד וראשוני, וכן משתפים פעולה עם יוזמות ביזור אחרות הפועלות אף הן לביזור פדרטיבי. בהמשך נפעל לניסוח הצעות חוק, מתווים כלכליים וללובינג בכנסת לטובת העברת החקיקה הנדרשת.

ג. צמיחה בשטח תחת המצב הקיים

בכדי שתוכל מדינת ישראל להפקיד תקציבי-פנים וסמכויות פנים משמעותיות בידיו של רוב ד-ביניים שלטוני, מאחד של רשויו ת-מקומיות המתאגדות לפי זהות של צביון וערכים (בדומה למועצת יש"ע או ועדת המעקב העליונה של הרשויות הערביות), חשוב מאד שמַאֲחָדים על-מוניציפליים כאלה אכן יוקמו ויפעלו. מהלך פתיחה של צעד כזה איננו מותנה בהליך חוקתי או סטטורי כלשהו, ויכול בהחלט להתחיל מלמטה, מהשטח עצמו. אנו פועלים לעידודן של התאגדויות כאלה, מתוך הבנה כי עצם הקמתן ויציבותן, תוביל בהמשך לתביעת סמכויות ניהול ואחריות תקציבית לפי הגיון הרפורמה המוצעת.

לסיכום, השתלבותם של שלושת מהלכי-הפתיחה הללו: דעת קהל ציבורית, מהלכי חקיקה פרלמנטריים, והקמתן בפועל של מַאֲחָדי שלטון על-מקומי לפי מפתח של זהות וערכים - כולם מהלכים מעשיים וקרובים לביצוע, יקדמו באופן מעשי וממשי את עתיד סיכוייה של רפורמת ביזור פדרטיבי רך המותאם לתנאיה ומצבה של החברה בישראל.

מטרות תנועת מַאֲחָדים 

• לקדם שינוי במבנה הממשלי הריכוזי ולפעול להקמת רובד ביניים שלטוני מגזרי – ערכי 

• להנגיש את חזון תנועת מַאֲחָדים לידיעת הציבור ויצירת תנועה חברתית שתתמוך בו

• להביא את חזון המַאֲחָדים לידיעת קהילות יהודיות בעולם לתמיכה בהוצאתו לפועל בישראל.

• לעודד ולקדם פעילות משותפת של רשויות מקומיות בעלות צביון דומה ובכלל זה בתחומי החינוך הרווחה, הבריאות, הכלכלה, התחבורה, התרבות ועוד, תוך שילוב הסקטור העסקי והאזרחי

• להבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית המושתתת על ערכי מגילת העצמאות

צרו קשר

כתבו לנו📨
maahadim.il@gmail.com

 ד"ר ניחם רוס - 052-6334238

לכל הציוצים של תנועת מַאֲחָדים